החלטה בתיק בפ"מ 74-02-13

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית וביטול איסור שימוש ברכב, לאחר שהמבקש נהג ברכב כשהוא לכאורה שיכור.

כנגד המבקש הוגש כתב אישום לפיו ביום 26/01/13 בשעה 02:38 ברחוב המוסכים 29, בחיפה, נהג ברכב, נדרש לתת דגימה של אוויר נשוף על ידי שוטר, סירב לעשות כן ועל כן לפי החזקה הקבועה בחוק, נמצא שהוא נוהג שיכור ברכב.

ב"כ המבקש כופר בקיומן של ראיות לכאורה. המבקש לא סירב לביצוע בדיקת השכרות, אין ראיות לכך, אין הסבר על משמעות הסירוב והשלכותיו כלפי המבקש, כמו כן הוא טוען כי חסרות בדיקות כיול למכשיר וכי המכשיר עצמו היה מקולקל. עוד מוסיף הסנגור ומתייחס לדוחות שערכו השוטרים על מנת להראות כי קיימים כשלים ראייתים מחומר הראיות אשר מכרסמים באופן מהותי בראיות.

ב"כ המשיבה מתנגד לבקשה, מפנה לחומר הראיות, ומבקש לדחות את הבקשה.

לאחר שבחנתי את חומר הראיות ואת טענות הצדדים נחה דעתי כי דין הבקשה על שני חלקיה להידחות.

לפי חומר הראיות השוטר מוזס נסע בניידת סמויה ברחוב המוסכים מכיוון צפון לדרום, הבחין ברכבו של הנאשם כשהוא נוסע לפניו לאחר שזה יצא מחנייה, השוטר סימן לו לעצור תוך הפעלת כריזה והפעלת אורות כחולים, המבקש נעצר, השוטר נעצר אחריו, יצא אל המבקש, ניגש לחלון הנהג, הבחין בבחור צעיר שלבש חלוצה צבעונית, והריח מפיו ריח חזק של אלכוהול. כמו כן מציין השוטר, כי הבחין שעיניו של המבקש אדומות.

השוטר ביקש מהמבקש לבצע בדיקה בנשיפון אבל המבקש סירב. הוא הסביר לו שהבדיקה נועדה לגלות אלכוהול בגופו, אך המבקש עמד בסירובו. השוטר הודיע למבקש שמרגע זה הוא מעוכב בחשד לנהיגה בשכרות. אסור לו להכניס דבר לפיו או לאפו. השוטר ביקש מהמבקש תעודות, אך המבקש טען שאין ברשותו. השוטר מוזס העביר את המשך הטיפול לשוטר שלמה ביבס שהיה במקום עם מכשיר ינשוף. עוד מציין השוטר מוזס כי הוא היה עד לסירובו של המבקש לבצע בדיקה במכשיר הינשוף, לאחר שמפעיל הינשוף הסביר למבקש את אופן הבדיקה ואת משמעות הסירוב. לאחר כעשר דקות, כך ממשיך וטוען השוטר מוזס, הסכים המבקש לבצע בדיקת נשיפון. השוטר מוזס ערך לו בדיקה כזו, אך המבקש נכשל בה. חלפו עוד 8 דקות, והמבקש התרצה אף לבצע את בדיקת הינשוף. מפעיל הינשוף ערך לו את הבדיקה, אך המבקש לא שיתף פעולה עם הבדיקה והכשיל אותה.

השוטר מוזס מוסיף ומציין בדוחות המפורטים שערך, כי המבקש התנהג בגסות, קילל אותו ברוסית, דיבר בקול רם עם תנועות ידיים גסות, כדבריו. לאחר מכן פנה לשוטר אומר לו: "תעשה לי טובה, רק נהגתי מהחנייה שעמדתי ועד לחנייה שעצרת אותי ורציתי להיכנס בפנים עם הבחורה כי הכרתי אותה עכשיו במועדון ואני רוצה לזרום איתה, אל תפריע לי". עוד מוסיף השוטר וטוען כי רשם מפיו כי המבקש אמר לו כי הוא שתה אלכוהול בבית, ולבסוף כאשר רכב הגרר הגיע למקום מציין השוטר כי המבקש קילל את  הגרריסט, את המשטרה ואת השוטרים במקום.

עוד עולה מהדוחות שערכו השוטרים כי הובהר למבקש היטב כיצד לבצע את בדיקת הינשוף, אך הוא הכשיל את הבדיקה. בסעיף 8 לדו"ח אכיפת איסור נהיגה בשכרות עולה כי הוסברה למבקש מטרת נטילת דגימת האוויר, הובהר לו כי סירובו ליתן דגימת אוויר נשוף לצורך בדיקה לאיתור אלכוהול בגופו, יפעל לרעתו ויראו אותו כמי שעבר עבירה של נהיגה בשכרות שעונש פסילה בפועל של שנתיים לפחות ועונשים נוספים הקבועים בחוק בצידה.

צוין בדו"ח כי המבקש אומנם הסכים לבדיקה, אך בפועל מהראיות עולה כי הוא הכשיל את הבדיקה ולמעשה סירב לביצועה.

מהדוחות עולה כי מפעיל הינשוף הדגים למבקש כיצד לבצע את הנשיפה אך כאמור המבקש הכשיל את הבדיקה שוב ושוב. מפעיל הינשוף ציין בדוחות שערך את מספר הניסיונות שניתנו למבקש לבצע ואת מספר הפלטים המעידים על כך. בדקתי את פלטי מכשיר הינשוף, מהם עולה כי אכן מפעיל הינשוף אפשר למבקש לבצע מספר ניסיונות. התוצאות היו "נשיפה אסורה", "נפח נשיפה לא מספיק", מעיון בפלטי מכשיר הינשוף, בפרקי הזמן בהם הוא ביצע נשיפה שהמכשיר היה מוכן לקלוט נשיפה, מעיון בנפח הנשיפה עולה כי המבקש הכשיל לכאורה את הבדיקה. הואיל מהחומר הראייתי הלכאורי שבפני עולה כי הוסבר היטב למבקש כיצד לבצע הבדיקה, ולאור הפלטים המעידים על נשיפה אסורה, יש לקבוע כי המבקש הכשיל לכאורה את הבדיקה גם בכך שנשף כאשר לא היה צריך לנשוף. ריבוי תוצאות אלה, אף הוא מחזק מסקנה זו, שכן אם אניח לטובת המבקש כטענת הסנגור, כי הדברים לא היו ברורים, הרי המספר הרב של הניסיונות והתוצאה של "נשיפה אסורה" מעיד כי המבקש הכשיל את הבדיקה במזיד, כך לכאורה.

בתיק קיימות בדיקות עצמאיות בתחילת המשמרת ובסיומה, המעידות על תקינות המכשיר, כמו כן קיימת תעודת בלון הגז היבש, המעידה על ערכי הכיול, הנקובה בתעודת הכיול.

מיתר הדוחות שבתיק עולה כי המבקש לא שיתף פעולה וסירב לבצע את בדיקת המאפיינים. מדו"ח המאפיינים עולה כי ריח חזק נדף מפיו של המבקש, התנהגותו הייתה פרועה ועליזה, כפי שצוין לעיל המבקש אף התנהג בצורה אלימה, הטיח קללות קשות בשוטרים, עשה תנועות עם הידיים כלשון השוטרים.

בנסיבות אלה, יש לקבוע כי קיימות ראיות לכאורה המבססות את האישום המיוחס למבקש. הואיל והמבקש הוא זה שעשה שימוש אסור ברכב, בכך שנהג בו כשהוא לכאורה שיכור ובשים לב למסוכנות הרבה הנובעת ממי שאוחז בהגה כשהוא שיכור, לא מצאתי כי הקצין הפוסל שגה בהחלטתו לפסול את רישיון הנהיגה ואף לא מצאתי כי עומדת למבקש הגנה כלשהי לפי סעיף 57ב לפקודת התעבורה, ועל כן, גם החלטתו של הקצין לאסור את השימוש ברכב, בדין יסודה.

הבקשה, על שני חלקיה, נדחית.

ניתנה היום, כ"ו שבט תשע"ג, 06 פברואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: